הנאורות ורעיונותיה — מבחן היסטוריה

מהי הנאורות? "הָעֵז לָדַעַת!"

הנאורות (באנגלית Enlightenment, בצרפתית Lumières — מילים שנקשרות ל"אור") היא תקופה שהחלה במאה ה-18 באירופה. הוגי דעות התחילו לראות את עצמם כ"נאורים" — כלומר, אנשים שמבינים את העולם בעזרת השכל.

הפילוסוף הגרמני עמנואל קאנט (1724–1804) טבע את סיסמת התקופה: "העז לדעת! אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך!"

הוגי הדעות נקראו "פילוסופים" ועסקו במגוון תחומים: ספרות, אומנות, מדע, תיאטרון. הם פעלו בכל אירופה — מצרפת ועד אנגליה, מסקנדינביה ועד רוסיה — אבל המרכז החשוב ביותר היה בצרפת ובעיקר בפריז.

איך הוגי הדעות הפיצו את רעיונותיהם?

• ספרים, עיתונים וכתבי עת — בעותקים רבים
• אגודות שנוסדו בערים — מקומות לחילופי דעות
• מועדונים, בתי קפה ובתים פרטיים — מקומות מפגש לדיונים
• סלונים — מפגשים בבית של נשים אמידות, שם נדונו ספרות, מוזיקה ותיאטרון
• בתי קפה — סגנון חיים חדש: חברתיות, לימוד והאזנה לדברי מבקרים

הוגי הדעות מאמינים בקדמה

אחד הרעיונות המרכזיים של הנאורות היה האמונה ברעיון הקדמה — שהאנושות מתפתחת לא רק טכנולוגית, אלא גם בחשיבה ובמוסר. בני האדם יהיו טובים יותר מן העבר.

זאת בניגוד לתפיסה הנוצרית, שראתה את האדם כחוטא שגורלו נקבע על ידי כוחות חיצוניים (האל וכוהני הדת). הנאורות הציגה את האדם כאחראי לחייו ויכול לבנות עתיד טוב יותר.

הפילוסוף הצרפתי המרקיז קונדורסה (1743–1794) הציג את הקדמה בצורה אופטימית: "יבוא יום והשמש תזרח רק על אנשים חופשיים, שאין להם שום אדון מלבד התבונה."

הנאורות והדת — ביקורת על הכנסייה

הוגי הנאורות ביקרו את הכנסייה הקתולית בכמה נקודות עיקריות:

• הכנסייה מחנכת לאמונות טפלות ולא לחשיבה עצמאית
• הדת צריכה להיות מבוססת על השכל והניסיון, לא על דעות קדומות
• אסור שהכנסייה תוכיח פלאים שאין להם הסבר רציונלי
• האל אינו מתערב בעולם — הם דימו את אלוהים לשען שבונה שעון, מפעיל אותו, ולא מתערב יותר

חלק מהוגי הנאורות הגדירו את עצמם כאתאיסטים (כלומר, כפרו בקיומו של האל), ויצרו אווירה של "חילוניות" שערערה על מעמד הכנסייה.

וולטר (1694–1778) — מבקר הדת

וולטר היה אישיות בולטת מאוד בנאורות הצרפתית. הוא היה סופר רב-תחומי: כתב מחזות, סיפורים, וחיבורים במתמטיקה ובפיזיקה. הוא ביקר חריפה את הכנסייה הקתולית.

פרשת ז'ן קלה — המקרה המפורסם:

ז'ן קלה היה נוצרי פרוטסטנטי מהעיר טולוז בצרפת. הוא הואשם שרצח את בנו כדי למנוע ממנו לעבור לנצרות הקתולית. הוא נאסר, נשפט, וב-1762 הוצא להורג. בנו של קלה פנה אל וולטר וביקש את עזרתו. וולטר הצליח להוכיח שהאב חף מפשע — בית המשפט בשנת 1765 טיהר את שמו.

רעש האדמה בליסבון 1755:

ב-1755 פגע רעש אדמה חזק בעיר ליסבון בפורטוגל. כ-15,000 איש נהרגו והעיר חרבה. אנשי הדת טענו שהאסון הוא עונש על חטאי תושבי העיר. וולטר כתב שיר ("הפואמה על שואת ליסבון", 1756) — בו טען שאסון אינו עונש על חטא, ובעולם יש רוע באופן מקרי.

האנציקלופדיה (1751–1772)

האנציקלופדיה היא אחד המפעלים החשובים של הנאורות. הוצאה לאור על ידי הסופר ז'ן לה רונד דאלמבר והמתמטיקאי דני דידרו לאורך כ-21 שנים (1751–1772).

• 17 כרכי טקסט + 11 כרכי איורים
• 72,000 ערכים, כתבו אותם כ-140 הוגי דעות
• הציגה ידע במגוון תחומים: מדע, טכנולוגיה, היסטוריה, אדריכלות, מוזיקה, וגם דת ומשטר
• כותביה נקראו "אנציקלופדיסטים"
• הערכים סודרו בסדר אלפביתי — חידוש לאותו זמן
• שיטת ערכים צולבים — קישורים בין ערכים קרובים

הנאורות והמדינה — ביקורת על המשטר האבסולוטי

השליט האבסולוטי ראה את עצמו כמי ששולט "בחסד האל". כפוף לאל בלבד וחייב דין רק לו. הוא ריכז בידיו את כל סמכויות השלטון: מחוקק, מבצע ושופט.

הסיסמה הידועה: "השלטון הוא סודו של המלך" — האזרחים אינם שותפים בהחלטות.

הוגי הנאורות יצאו נגד ריכוז הסמכויות. הם דנו בשאלות:

• מהו מקור הסמכות של השליט?
• מהם תפקידיו?
• מה מאפיין את הקשרים בין השליט לנשלטים?

שלושת הוגי הדעות המרכזיים על המדינה

אבסולוטיזם נאור — דרך באמצע

בצרפת רעיונות הנאורות לא השפיעו על המשטר. לואי ה-15 ולואי ה-16 המשיכו לטעון שהם שולטים "בחסד האל" — מצב זה הוביל בהמשך למהפכה הצרפתית.

אבל במדינות אחרות באירופה, חלק מהמלכים אימצו רעיונות נאורים. כך נולד מושג ה-"אבסולוטיזם נאור":

• השליט עדיין מרכז את כל הסמכויות בידיו
• אבל הוא פועל באופן תבוני ומתוך דאגה לטובת נתיניו
• השליט הנאור משכלל את השלטון, החינוך וההשכלה במדינתו

ציר זמן — תאריכים ואירועים מרכזיים

מושגי מפתח לחזרה לפני המבחן